אמנת קיוטו נחתמת על ידי אל גור.
האמנה היא תוספת לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לנושא שינוי האקלים. הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה. החתימה על האמנה מחייבת את המדינה שחתמה עליה בהפחתה של פליטת פחמן דו חמצני, וגזי חממה אחרים.
אמנת מסגרת של האומות המאוחדות בדבר שינוי האקלים – UNFCCC
אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים נחתמה בשנת 1992 בריו דה ז'נרו, שבברזיל. ישראל אשררה את האמנה ב- 2 בספטמבר 1996. נכון למרץ 2008, 192 מדינות הן צד לאמנה.
מטרת אמנת שינוי אקלים היא להביא לייצוב גלובלי של ריכוזי גזי החממה באטמוספרה, ולצמצום הריכוזים לרמה בה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים.
כבר לפני 20 שנה התכנסו מדינות העולם לדון בבעיה של התחממות כדור הארץ הנגרמת מזיהום לאוויר שמקורו במעשי אדם. היום יש הסכמה שמשבר האקלים והצורך הדחוף בצמצום פליטות גזי חממה הוא אחת הבעיות הקשות ביותר לאנושות, הדורשת התמודדות משותפת של כל מדינות העולם.
להפחית את הפגיעה האנושית במערכת האקלים הגלובלית כתוצאה מפליטות גזי חממה. לצורך כך מגדירה האמנה מסגרת פעילות להפחתת פליטות גזי החממה, שגורמים להתחממות כדור הארץ.
כדי להפוך את האמנה לאמצעי אפקטיבי, שניתן ליישם באמצעותו את צעדי ההפחתה הקבועים בו, אומץ ב- 1997 הנספח לאמנה הידוע בשם פרוטוקול קיוטו. הפרוטוקול מתייחס לשישה גזי חממה עיקריים ומחייב את המדינות המפותחות, שהן צד לאמנה, לשאת בהפחתות הגדולות של הפליטות. צפוי כי בעתיד יופנו דרישות הפחתת פליטות גזי חממה גם כלפי המדינות המתפתחות. נכון למרץ 2008, 175 מדינות הן צד לפרוטוקול.
